שיטת הניקוד בעבירות תעבורה נועדה למנוע מעבריני תנועה סדרתיים לעלות על הכביש. השיטת מגדירה מדרג של נקודות שנצברות ככל שנהג מבצע עבירות תנועה בהתאם לחומרתן. במאמר זה עו"ד משה וולף מסביר אודות שיטת הניקוד החדשה והעקרונות מאחוריה.
שיטת הניקוד החלה לפעול בישראל החל מתאריך 1 בינואר 2003, השיטה מופעלת על ידי משרד התחבורה והיא אמצעי למעקב אחר עבירות תעבורה שביצעו נהגים. מטרת שיטת הניקוד היא הרתעת נהגים מנסיעה לא זהירה ומסוכנת, אך נוצרה בעיקר כדי להגן על המשתמשים בדרך, הולכי רגל ונהגים כאחד. מטרה חשובה נוספת של שיטת הניקוד היא לתת כלי סיוע לנהגים לא זהירים, אשר יסייעו לשפר את נהיגתם בדרך. שיטת הניקוד כוללת עקרונות ואמצעי תיקון שחשוב שכל נהג בישראל יידע ויכיר, ועל כן במאמר זה ארחיב ואפרט בדבר שיטת הניקוד בישראל בכל היבטיה.
עקרונות שיטת הניקוד בעבירות תעבורה
שיטת הניקוד קבועה בסעיף 69א לפקודת התעבורה (נוסח חדש), ובחלק ז' של תקנות התעבורה, תשכ"א-1961. כאשר נהג מבצע עבירת תעבורה מוטל עליו עונש בהתאם למה שקבוע בחוק, אך על פי שיטת הניקוד, כל עבירת תעבורה שמבוצעת בידי נהג, גוררת אחריה בנוסף לעונש גם מספר מסוים של נקודות בגין העבירה. שיטת הניקוד מבדילה בין עבירות פעוטות לבין עבירות חמורות, קיימות חמש דרגות חומרה לעבירות, מ-2 נקודות ועד 10 נקודות. לדוגמא- עבירת תעבורה של נהיגה בשכרות היא עבירה ברף העליון ביותר מבחינת חומרה, ולכן, בנוסף לעונש שיוטל על הנהג, ירשמו לחובתו גם 100 נקודות בגין העבירה.
לכל עבירת תעבורה נקבעו מספר הנקודות שיתווספו לחובת הנהג בגין ביצוע העבירה, מלבד עבירות חנייה ועבירות מהירות פעוטות אשר לא מחויבות בניקוד עקב כך שהן נחשבות עבירות תעבורה קלות ושכיחות ביותר.
תוקפן של הנקודות משתנה בהתאם למספר הנקודות שהצטברו לנהג. ככלל, במידה ונהג צבר עד 20 נקודות, תוקפן של הנקודות יעמוד למשך שנתיים מיום ביצוע העבירה; במידה ונהג צבר 22 נקודות ויותר, תוקפן של הנקודות יעמוד למשך ארבע שנים מיום ביצוע העבירה. תנאי נוסף לפקיעת תוקפן של הנקודות הוא ביצוע אמצעי התיקון שהוטל על הנהג בגין הצטברות הנקודות.
אמצעי התיקון הם למעשה מעין סנקציות שמוטלות על נהג אשר צבר מספר מסוים של נקודות, ישנם חמישה סוגים של אמצעי תיקון שמטרתם להחזיר לתלם את הנהג אשר ביצע עבירות תעבורה, ולשפר את נהיגתו כך שיהיה כשיר לחזור ולהשתמש בדרך בצורה זהירה ואחראית.
כאשר נהג צבר לחובתו 12-22 נקודות, משרד הרישוי יודיע לו שעליו לבצע קורס בסיסי של 12 שעות בנהיגה נכונה ובסופו מבחן; כאשר נהג צבר לחובתו 24-35 נקודות, משרד הרישוי יודיע לו שעליו לבצע קורס מתקדם של 12 שעות בנהיגה נכונה ובסופו מבחן; כאשר נהג צבר לחובתו 36 נקודות ומעלה, משרד הרישוי יודיע לו שרישיונו פסול אוטומטית לתקופה של שלושה חודשים, והרישיון יותנה בעמידה במבחן נהיגה עיוני; כאשר נהג צבר לחובתו 36 נקודות ומעלה בפעם השנייה תוך שש שנים, או לחלופין צבר 72 נקודות ומעלה, משרד הרישוי יודיע לו שרישיונו פסול אוטומטית לתקופה של תשעה חודשים, והרישיון יותנה בעמידה בבדיקות רפואיות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, עמידה במבחן נהיגה עיוני ועמידה במבחן נהיגה מעשי.
בירור מצב הנקודות והזכות לטעון טענות
ישנן ארבע דרכים לבירור מצב נקודות החובה שנצברו; ראשית, דרך פניה לאגף הרישוי באמצעות טופס מקוון בבקשה לקבלת תדפיס על מצב נקודות החובה של הנהג; שנית, דרך מרכז מידע ארצי בטלפון, לאחר זיהוי באמצעות ת.ז ומספר רישיון נהיגה, ישלח בדואר תדפיס על מצב נקודות החובה; שלישית, באמצעות עמדות שירות עצמי הנקראות "רשיונט" הפרוסות ברחבי הארץ במשרדי הרישוי, בקניונים ובסניפי סופר פארם, לאחר זיהוי באמצעות כרטיס אשראי של בעל הרישיון, יונפק במקום תדפיס על מצב נקודות החובה של הנהג; ואפשרות אחרונה, פניה לסניף משרד הרישוי באזור המגורים.
על פי תקנה 549(ג) או (ד) לתקנות התעבורה, כל נהג רשאי לפנות בכתב לרשות הרישוי, תוך 30 ימים, בבקשה להשמיע את טענותיו בגין פסילת רישיון נהיגה לשלושה או תשעה חודשים לפני שיטת הניקוד. את הפניה יש לעשות בצורה מקוונת, דרך אתר משרד התחבורה, לאחר מילוי הפרטים הנדרשים. לאחר קבלת הפניה, הודעת הזימון לטיעון טענות תישלח בדואר ישראל לכתובת הנהג, לאחר שיימצא כי התקיימו התנאים לביצוע הזימון.
חשוב להדגיש, שיטת הניקוד למעשה מקלה עם נהגים נורמטיביים, ומחמירה עם נהגים המועדים לפורענות. נהגים אשר לא עוברים עבירות תעבורה רבות ייתכן ויצברו לחובתם מספר נקודות, אך מספר הנקודות יהיה נמוך, לרוב מתחת ל-12 נקודות, ולכן לא יצטרכו לבצע אמצעי תיקון כזה או אחר. לעומת זאת, נהגים לא זהירים, אשר עוברים עבירות רבות, בהחלט ויפגעו משיטת הניקוד.
סיכום:
לאור העובדה שהנקודות בגין עבירת התנועה אותה ביצע הנהג נחשבות החל מהרגע בו הנהג ביצע את העבירה. הרי שיש חשיבות מאוד גדולה לשאלת ההרשעה בביצוע אותה עבירת תנועה. ע"פ החוק הרשעה כזו יכולה להתבצע או על ידי בית המשפט במידה והנאשם הגיע למשפט והורשע על ידי שופט. או ככל שמדובר בעבירות ברירת קנס, מרגע תשלום הקנס. לאור האמור, ככל שמדובר בעבירות תעבורה הטומנות בחובן מספר נק' גדול, או ככל שלאדם שביצע את עבירת התנועה יש רישום תעבורתי מכביד. הרי שרצוי להתייעץ עם עורך דין לתעבורה העוסק בתחום. שכן, במקרים רבים שינוי סעיף העבירה בה הנאשם הורשע בסופו של דבר, או זיכוי לחלוטין מביצוע העבירה, יכול להביא להקטנת כמות הנקודות שהנאשם צובר לזכותו.
פורסם לראשונה באתר קרימינלי:
https://www.criminali.co.il/תעבורה/articles/שיטת-הניקוד-בעבירות-תעבורה/עבירות-תעבורה