מהם דיני התעבורה?

תאונות דרכים, וכתבי אישום המוגשים בגין תאונות דרכים חוסות תחת ענף משפטי הנקרא "דיני התעבורה". ענף זה מוסדר במספר חוקים. העיקריים שבהם הם פקודת התעבורה, התשכ"א- 1961, ותקנות התעבורה, התשכ"א- 1961. בעבירות אלו מוסדרות עיקר ההוראות הנוגעות לנסיעה ברכב, האיסורים הקיימים, והסמכויות המנויות לאנשי החוק ולבתי המשפט. בנוסף, קובעות שתי הוראות אלו את העונשים בגין עבירות תעבורה. בנוסף, בישראל קיים איסור על נהיגה ברכב ללא ביטוח חובה, שתכליתו היא לבטח נזקי גוף של מי שנהג ברכב או מי שנסע ברכב מנועי. איסור זה קבוע בפקודת כלי רכב מנועי, התש"ל- 1970. חוק נוסף ורלוונטי הוא חוק העונשין, התשל"ז- 1977. חוק זה קובע את האיסור לתקוף אדם אחר (איסור שרלוונטי בתאונת דרכים), וכן עבירה הנקראת גרימת מוות ברשלנות, שמכוחה אפשר להעמיד לדין נהג שגרם למוות ברשלנות, במסגרת תאונת דרכים.

מתי אפשר להגיש כתב אישום בגין תאונת דרכים?

במסגרת פקודת התעבורה ותקנות התעבורה, קיימות עבירות רבות המשפיעות באופן ישיר להתרחשותן של תאונת דרכים, כמו למשל: נהיגה בקלות ראש, סטייה מנתיב נסיעה, שימוש בטלפון נייד בזמן נסיעה, נהיגה ברכב עם תקלות, חציית צומת בחוסר זהירות, אי ציות לתמרור ועוד.

במסגרת תאונת דרכים, אנו גם יכולים לגרום לנזקי גוף לנהג ברכב אחר, או להולך רגל או לרכוש ציבורי (כמו למשל: עמוד תאורה). אין הוראה מיוחדת לפיה יש להגיש כתב אישום בגין תאונת דרכים, זאת בניגוד לסברה הרווחת. עם זאת, המציאות מלמדת שלרוב מוגשים כתבי אישום בגין תאונת דרכים, במקרים שבהם נגרמה חבלה גופנית לאדם אחר. אך יודגש, שגם בגין תאונת דרכים שגרמה נזק רק לרכוש, אפשר להגיש כתב אישום.

הדרך להגשת כתב אישום בגין תאונת דרכים, מתחילה לאחר התאונה. כלומר, לאחריה יגיע לזירה לרוב, בוחן תאונות דרכים מטעם המשטרה, הוא בעצם חוקר לכל דבר ועניין. הוא יבחן את הזירה, יחקור את המעורבים, ועוד. לאחר מכן, במסגרת חקירה, ייתכן ויזומנו עדים להיחקר במשטרה, וגם הנהגים יזומנו בהתאם. לאחר סיום החקירה, ובהתאם לממצאי בוחן התנועה המשטרתי, ייתכן וייקבע כי יש להגיש כתב אישום נגד הנהג שרשלנותו היא שגרמה לתאונת הדרכים.

בכל הנוגע לעבירות תעבורה ככלל, וכתבי אישום בגין תאונות, הערכאה הרלוונטית היא בית המשפט לענייני תעבורה, בו מכהנים שופטים העוסקים דרך קבע בתחום. כמו כן, העונש על תאונות דרכים, עשוי להיות חמור מאוד, החל מעונש מאסר, וכלה בקנס משמעותי, ופסילה. סעיף 38 לפקודה קובע כי מי שגרם לתאונת דרכים במסגרתה נגרם נזק לרכוש או לאדם אחר, ניתן לפסול את רישיון נהיגתו לשלושה חודשים. בעבירות חמורות יותר, הפסילה יכולה להיות אפילו לשנה.

מה כדאי לעשות לאחר תאונת דרכים?

מכאן, המסקנה היא שתאונת דרכים היא איננה עניין של מה בכך, אפילו אם לא נגרם נזק גופני. לכן, כדי להימנע מהגשת כתב אישום, ישנן מספר פעולות מומלצות שבהן יש לנקוט, שיכולות להפחית את הסיכוי שיוגש נגדנו כתב אישום, כדלקמן:

לנסוע עם מצלמת רכב: כיום יש אפשרות להתקין מצלמה ברכב, מדובר בראיית זהב שבעת תאונה יכולה פשוט להכריע בפשטות מי האחראי לה. מדובר אומנם בהשקעה כספית, אך מי שנוהג שעות רבות ביום, כדאי לו מאוד להתקין מצלמה.

לקבל פרטי עדים: לאחר תאונת דרכים, ייקח זמן רב עד אשר יגיע בוחן תנועה, וכן לעיתים לא יגיע כלל בוחן (גם אז אפשר להגיש כתב אישום). לכן, הדבר הראשון שיש לעשות הוא לקבל פרטים אישיים מעדים שראו כיצד התרחשה התאונה. עדותם לעיתים יכולה לסייע מאוד.

לצלם את הרכבים מיד לאחר התאונה: האופן שבו רכבים נעצרו לאחר התאונה יכול לעיתים ללמד המון על התרחשותה. לדוגמא: אם תאונה התרחשה בשל סטייה מנתיב, ברור שתמונה המראה כיצד רכב נעצר מיד אחרי התאונה, יכולה להמחיש למעשה מי סטה לנתיב של מי. לכן, אם מתאפשר, חשוב מאוד לצלם את הרכבים מיד לאחר האירוע.

סיכום:

גם אדם נורמאטיבי יכול למצוא את עצמו עומד בפני כתב אישום בגין תאונת דרכים תמימה שהתרחשה בשל טעות של רגע. לכן, אם נתקלתם בסיטואציה כזו, כדאי לפעול כפי שתואר, וכן לפנות בהקדם לעורך דין מיומן בתחום התעבורה.

פורסם לראשונה באתר קרימינלי:
https://www.criminali.co.il/תעבורה/articles/תאונת-דרכים-_-מדריך/עבירות-תעבורה

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים הינו יחידת סמך של משרד הבריאות העוסקת ברפואה תעבורתית. תפקידו המרכזי של המכון הינו מניעה ראשונית של תופעת תאונות דרכים אשר נגרמות בשל ליקוי בכושרו של הנהג לנהוג בבטחה ברכב כגון מצב בריאותי, ריבוי עבירות וכן חוסנו הנפשי של נהג הרכב לנהוג בהתאם למצופה מנהג זהיר.

בכדי למנוע מבעוד מועד תאונת דרכים, פועל המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) לאיתור מוקדם של נהגים העלולים להוות סיכון לנהיגה בטוחה ומבצע מעקב מינהלי וביקורת רפואית הכוללת גם הערכה פסיכיאטרית ופסיכולוגית, על נהגים בעלי פוטנציאל לנהיגה מסוכנת ו/או בעלי ליקוי בריאותי.
מטרה נוספת של המכון הינה לפעול לשיפור עצמאותם של הנכים על-ידי התאמת אביזרי נהיגה ורכב למגבלותיהם הרפואיות. כמו כן, פועל המכון למתן ייעוץ מקצועי לגורמי תעסוקה שונים ולקידום ופיתוח תחום ההתמחות והעיסוק ברפואה תעבורתית.

תפקידיו וסמכויותיו של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים

סעיף 51 לפקודת התעבורה קובע כי במידה ורשות הרישוי סבורה שנהג מסוים אינו כשיר לנהיגה באופן זמני או לצמיתות, הרשות רשאית לשלול את רישיון הנהיגה שלו. קרי, רשות הרישוי רשאית לבטל רישיון נהיגה או לסרב לתת רישיון למי שלדעתה אינו ראוי לנהוג בשל כושר נהיגה לקוי. ואולם, משרד הרישוי אינו בעל הידע הרפואי והסמכות להחליט בעניינים הנוגעים לכושר נהיגה קלוקל אצל מי מציבור הנהגים. לפיכך, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים הוא 'הרופא המוסמך' לערוך בדיקות רפואיות עבור רשות הרישוי.
מדובר בגוף ציבורי הפועל באמצעות משרד הבריאות כאשר עובדיו, בין השאר, הינם רופאים; פסיכולוגים; ופסיכיאטרים. סמכותו של המכון ניתנה לו על-פי צו שר הבריאות שניתן ב-1980 ומכוח תקנות התעבורה. כמו כן, סמכויותיו מנויות גם בפקודת התעבורה. לפי תקנה 549(ד) לתקנות התעבורה, רשאי משרד הרישוי לדרוש מנהג לעבור בדיקות רפואיות במכון הרפואי, במסגרתן הנהג נדרש לענות על שאלון ממוחשב ולאחר מכן להיבדק בפני פסיכולוג קליני.
זימונו של נבדק לבדיקות בפני מומחי המכון יכול להיעשות הן באופן עצמאי על ידי רשות הרישוי והן בעקבות מידע שהעבירה אליה משטרת ישראל אודות הרשעתו של אדם בעבירות, אשר עלולות להשפיע על יכולות הנהיגה שלו. בנוסף, רשאי בית המשפט להורות על שליחתו של אדם לבדיקה במכון על מנת לבחון האם קיימת לקות בריאותית שבגינה יש לפסול את רישיונו. ברוב המקרים מזמנים לבדיקה נהגים אשר עברו עבירות חמורות כגון נהיגה בשכרות, נהיגה בזמן פסילה, וכן ריבוי עבירות שונות. בנוסף, מגיעים אל המכון נהגים בעלי רקע פסיכיאטרי ורקע רפואי שונה כגון: בעיות נוירולוגיות, בעיות גפיים ועוד.
לאחר שהמכון הרפואי מעניק את המידע הנדרש לידיה של רשות הרישוי או לידי כל אחד מהגופים המנויים לעיל, בסמכותם של אלה להחליט האם לאמץ את המלצתו של המכון הרפואי, דהיינו, להחליט האם רישיון הנהיגה של הנבדק יפסל או לאו.

שלילת רישיון ע"י המרב"ד – מתי ובאיזה אופן נעשית?

רשות הרישוי רשאית לקבל החלטה לשלול רישיון נהיגה של נהג רכב על פי המלצה של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, כאשר לרוב הרשות תישמע להמלצת המרב"ד. ההמלצה יכולה להיות מנומקת באי-התאמה אישיותית של הנהג לנהיגה, והיא עשויה להסתמך הן על בדיקות פסיכולוגיות שנערכו לו במרב"ד והן על בדיקות שנערכו לו בכל מרכז טיפולי של משרד הבריאות, אליו הופנה על ידי מומחי המרב"ד. הפסילה כאמור יכולה להיות לצמיתות; לתקופה מסוימת; או עד למילוי תנאים שייקבעו בהחלטת משרד הרישוי. בנוסף, יכולה הפסילה לכלול הגבלה לסוג רכב מסוים או התניית הרישיון בבדיקות מעקב תקופתיות.

המונח אי התאמה אישיותית בו משתמש המכון על מנת לשלול רישיונו של אדם, כולל, בין השאר, נהג שרישיונו נפסל בעקבות עבר תעבורתי עשיר; נהיגה בשכרות; רישום פלילי; שימוש בסמים, ועוד. במקרים מסוימים, גם נהגים אשר עלה לגביהם בבדיקות שערך המכון כי קיים קושי בהתמודדות עם מצבי לחץ, עשויים למצוא עצמם פסולים מלנהוג. ככלל, המונח מצביע על כל 'חשש כי הנהיגה עלולה לסכן את הנהג ואת סביבתו.

שלילת רישיון ע"י המרב"ד – מה ניתן לעשות?

מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים רשאי לערור בפני ועדת ערר תוך 30 ימים מיום שההודעה נמסרה לו על-ידי משרד הרישוי. ועדת הערר הרפואית תכלול שלושה רופאים מומחים אשר בסמכותם לקבל את הערר, לדחותו, ואף לקבוע קביעות שונות לגבי רישיונות שעליהם לא ערער העורר כלל. כמו כן, בסמכות הוועדה לבדוק את העורר ולפי מידת התאמתו, להעניק לו רישיון תוך התנייתו בתנאים.

על החלטת ועדת הערר הרפואית ניתן גם כן להגיש ערעור. ערעור זה הינו ערעור מנהלי שיידון בבית המשפט לעניינים מנהליים אשר בתחום סמכותו מצוי משרד הרישוי שנתן את ההחלטה המקורית. לאור האמור, אם זומנתם לבדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, חשוב מאד להיוועץ עם עורך דין אשר עוסק בתחום לשם קבלת ייעוץ משפטי.

פורסם לראשונה באתר קרימינלי:
https://www.criminali.co.il/תעבורה/articles/המכון-הרפואי-לבטיחות-בדרכים/המכון-הרפואי-לבטיחות-בדרכים

שיטת הניקוד החלה לפעול בישראל החל מתאריך 1 בינואר 2003, השיטה מופעלת על ידי משרד התחבורה והיא אמצעי למעקב אחר עבירות תעבורה שביצעו נהגים. מטרת שיטת הניקוד היא הרתעת נהגים מנסיעה לא זהירה ומסוכנת, אך נוצרה בעיקר כדי להגן על המשתמשים בדרך, הולכי רגל ונהגים כאחד. מטרה חשובה נוספת של שיטת הניקוד היא לתת כלי סיוע לנהגים לא זהירים, אשר יסייעו לשפר את נהיגתם בדרך. שיטת הניקוד כוללת עקרונות ואמצעי תיקון שחשוב שכל נהג בישראל יידע ויכיר, ועל כן במאמר זה ארחיב ואפרט בדבר שיטת הניקוד בישראל בכל היבטיה.

עקרונות שיטת הניקוד בעבירות תעבורה

שיטת הניקוד קבועה בסעיף 69א לפקודת התעבורה (נוסח חדש), ובחלק ז' של תקנות התעבורה, תשכ"א-1961. כאשר נהג מבצע עבירת תעבורה מוטל עליו עונש בהתאם למה שקבוע בחוק, אך על פי שיטת הניקוד, כל עבירת תעבורה שמבוצעת בידי נהג, גוררת אחריה בנוסף לעונש גם מספר מסוים של נקודות בגין העבירה. שיטת הניקוד מבדילה בין עבירות פעוטות לבין עבירות חמורות, קיימות חמש דרגות חומרה לעבירות, מ-2 נקודות ועד 10 נקודות. לדוגמא- עבירת תעבורה של נהיגה בשכרות היא עבירה ברף העליון ביותר מבחינת חומרה, ולכן, בנוסף לעונש שיוטל על הנהג, ירשמו לחובתו גם 100 נקודות בגין העבירה.

לכל עבירת תעבורה נקבעו מספר הנקודות שיתווספו לחובת הנהג בגין ביצוע העבירה, מלבד עבירות חנייה ועבירות מהירות פעוטות אשר לא מחויבות בניקוד עקב כך שהן נחשבות עבירות תעבורה קלות ושכיחות ביותר.
תוקפן של הנקודות משתנה בהתאם למספר הנקודות שהצטברו לנהג. ככלל, במידה ונהג צבר עד 20 נקודות, תוקפן של הנקודות יעמוד למשך שנתיים מיום ביצוע העבירה; במידה ונהג צבר 22 נקודות ויותר, תוקפן של הנקודות יעמוד למשך ארבע שנים מיום ביצוע העבירה. תנאי נוסף לפקיעת תוקפן של הנקודות הוא ביצוע אמצעי התיקון שהוטל על הנהג בגין הצטברות הנקודות.
אמצעי התיקון הם למעשה מעין סנקציות שמוטלות על נהג אשר צבר מספר מסוים של נקודות, ישנם חמישה סוגים של אמצעי תיקון שמטרתם להחזיר לתלם את הנהג אשר ביצע עבירות תעבורה, ולשפר את נהיגתו כך שיהיה כשיר לחזור ולהשתמש בדרך בצורה זהירה ואחראית.

כאשר נהג צבר לחובתו 12-22 נקודות, משרד הרישוי יודיע לו שעליו לבצע קורס בסיסי של 12 שעות בנהיגה נכונה ובסופו מבחן; כאשר נהג צבר לחובתו 24-35 נקודות, משרד הרישוי יודיע לו שעליו לבצע קורס מתקדם של 12 שעות בנהיגה נכונה ובסופו מבחן; כאשר נהג צבר לחובתו 36 נקודות ומעלה, משרד הרישוי יודיע לו שרישיונו פסול אוטומטית לתקופה של שלושה חודשים, והרישיון יותנה בעמידה במבחן נהיגה עיוני; כאשר נהג צבר לחובתו 36 נקודות ומעלה בפעם השנייה תוך שש שנים, או לחלופין צבר 72 נקודות ומעלה, משרד הרישוי יודיע לו שרישיונו פסול אוטומטית לתקופה של תשעה חודשים, והרישיון יותנה בעמידה בבדיקות רפואיות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, עמידה במבחן נהיגה עיוני ועמידה במבחן נהיגה מעשי.

בירור מצב הנקודות והזכות לטעון טענות

ישנן ארבע דרכים לבירור מצב נקודות החובה שנצברו; ראשית, דרך פניה לאגף הרישוי באמצעות טופס מקוון בבקשה לקבלת תדפיס על מצב נקודות החובה של הנהג; שנית, דרך מרכז מידע ארצי בטלפון, לאחר זיהוי באמצעות ת.ז ומספר רישיון נהיגה, ישלח בדואר תדפיס על מצב נקודות החובה; שלישית, באמצעות עמדות שירות עצמי הנקראות "רשיונט" הפרוסות ברחבי הארץ במשרדי הרישוי, בקניונים ובסניפי סופר פארם, לאחר זיהוי באמצעות כרטיס אשראי של בעל הרישיון, יונפק במקום תדפיס על מצב נקודות החובה של הנהג; ואפשרות אחרונה, פניה לסניף משרד הרישוי באזור המגורים.
על פי תקנה 549(ג) או (ד) לתקנות התעבורה, כל נהג רשאי לפנות בכתב לרשות הרישוי, תוך 30 ימים, בבקשה להשמיע את טענותיו בגין פסילת רישיון נהיגה לשלושה או תשעה חודשים לפני שיטת הניקוד. את הפניה יש לעשות בצורה מקוונת, דרך אתר משרד התחבורה, לאחר מילוי הפרטים הנדרשים. לאחר קבלת הפניה, הודעת הזימון לטיעון טענות תישלח בדואר ישראל לכתובת הנהג, לאחר שיימצא כי התקיימו התנאים לביצוע הזימון.
חשוב להדגיש, שיטת הניקוד למעשה מקלה עם נהגים נורמטיביים, ומחמירה עם נהגים המועדים לפורענות. נהגים אשר לא עוברים עבירות תעבורה רבות ייתכן ויצברו לחובתם מספר נקודות, אך מספר הנקודות יהיה נמוך, לרוב מתחת ל-12 נקודות, ולכן לא יצטרכו לבצע אמצעי תיקון כזה או אחר. לעומת זאת, נהגים לא זהירים, אשר עוברים עבירות רבות, בהחלט ויפגעו משיטת הניקוד.

סיכום:

לאור העובדה שהנקודות בגין עבירת התנועה אותה ביצע הנהג נחשבות החל מהרגע בו הנהג ביצע את העבירה. הרי שיש חשיבות מאוד גדולה לשאלת ההרשעה בביצוע אותה עבירת תנועה. ע"פ החוק הרשעה כזו יכולה להתבצע או על ידי בית המשפט במידה והנאשם הגיע למשפט והורשע על ידי שופט. או ככל שמדובר בעבירות ברירת קנס, מרגע תשלום הקנס. לאור האמור, ככל שמדובר בעבירות תעבורה הטומנות בחובן מספר נק' גדול, או ככל שלאדם שביצע את עבירת התנועה יש רישום תעבורתי מכביד. הרי שרצוי להתייעץ עם עורך דין לתעבורה העוסק בתחום. שכן, במקרים רבים שינוי סעיף העבירה בה הנאשם הורשע בסופו של דבר, או זיכוי לחלוטין מביצוע העבירה, יכול להביא להקטנת כמות הנקודות שהנאשם צובר לזכותו.

פורסם לראשונה באתר קרימינלי:
https://www.criminali.co.il/תעבורה/articles/שיטת-הניקוד-בעבירות-תעבורה/עבירות-תעבורה

על פי העובדות המתוארות בכתב האישום שהוגש לבית משפט השלום בתל אביב, בסוף חודש ספטמבר 2014 סמוך לשעה 14:00, נהג הנאשם ברכב פרטי בבת ים ברחוב בן גוריון והתקרב לצומת הלא מרומזר עם רחוב ז'בוטינסקי. לפני הצומת, מסומן לרוחב הכביש מעבר חצייה להולכי רגל ברור ובולט לעין, כאשר באותה שעה חצתה את אותו מעבר החצייה הנפגעת, אישה בת 65. בכתב האישום נטען כי הנאשם נהג בקלות ראש בכך שלא האט בהתקרבו למעבר החציה, לא הבחין מבעוד מועד בהולכת הרגל, לא אפשר לה לסיים את חציית מעבר החצייה בבטחה וגרם לתאונה בכך שפגע בה. כתוצאה מהתאונה נחבלה הנפגעת חבלות של ממש: חתך במצח שנתפר ושבר בשן.
הנהג שיוצג בדיון על ידי עו"ד משה וולף, היה צפוי לשלילה ארוכה. עם זאת, לאור ניהול נכון של התיק שכלל בדיקת בוחן התנועה מטעם ההגנה, הוכח שחרף העובדה שמדובר במעבר חצייה, אחריות הנהג לתאונה הינה נמוכה. בעקבות כך, הוסכם בין הצדדים כי יתוקן כתב האישום לעבירות מקלות יותר.

לפיכך, במהלך הדיון בבית המשפט נשוא כתב האישום לעיל, הצדדים הגיעו להסדר טיעון. טיעוני התביעה היו כי מדובר בנהג וותיק, ללא הרשעות קודמות. כמו כן, ההסדר הוא לאחר עיון בחומר הראיות, נסיבות התאונה ותוצאותיה וכן מכלול הנסיבות. לכן, העונש שהצדדים ביקשו הוא פסילה בת 40 יום בפועל, פסילה על תנאי, וקנס. עו"ד משה וולף טען כי יש לכבד את ההסדר שהוצג על ידי המדינה. בנוסף, צוין שהנאשם עובד עם קשישים, לוקח אותם לבתי אבות עם כיסאות גלגלים, ובנסיבות אלו גם ראוי כי הקנס יהיה מתון.

על פי פסיקת השופט עופר נהרי: "לאור התיקון שנעשה בכתב האישום על ידי התביעה, ודברי הצדדים אודות הרקע להסדר, וכן בשים לב לכך שבפני בית המשפט היה נהג בעל וותק נהיגה רב עם עבר נקי שגם לקח אחריות, ניכר כי ההסדר מצוי בתחום הסבירות ולפיכך דין הוא כי יכובד."

לאור האמור, החליט השופט לגזור על הנאשם פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 40 ימים בפועל, בניכוי שלילה מנהלית של 30 ימים, שהנאשם כבר ריצה, כך שנותרו לו 10 ימי שלילה בלבד.

פורסם לראשונה באתר קרימינלי:
https://www.criminali.co.il/תעבורה/stories/תאונת-דרכים/אחריות-הנהג-הייתה-נמוכה-–-40-ימי-שלילה-בלבד

אדם בן 35, נשוי ואב לשלושה ילדים, אשר עובד בהסעת עובדים בחקלאות, הופנה למכון הרפואי לבטיחות בדרכים עקב ריבוי עבירות תנועה, כולל עבירות תנועה בעלות אפיון של מסוכנות גבוהה מבחינה תעבורתית. בין העבירות שנרשמו בתיק נמצאו חמש עבירות תעבורה עקב מהירות, כשאחת מהן עקב מעבר של צומת מרומזר, ברמזור אדום.
לפי ממצאי הבדיקה שעלו בדו"ח הוועדה נמצאו קווים לא בשלים באישיות, אחריות לקויה, והפגנת נטייה למיקוד שליטה חיצוני. כמו כן, נאמר שמדובר באדם בעל נטייה להרפתקנות ולקיחת סיכונים ובעל נטייה לחוסר זהירות. עוד הוסיפה הוועדה כי ניכרת תובנה לקויה, מודעות לקויה בנושא הבטיחות בנהיגה, גישה מקלת ראש בחוקי הנהיגה וקשיים בהפנמת נורמות או חוקים.
לבסוף, נקבע כי מדובר באדם מניפולטיבי עם הבנה לקויה למשמעויות חוקים ונורמות כולל חוקי נהיגה, בקרה עצמית לקויה, ונמצאו משאבי התמודדות פנימיים לא מפותחים וקיים קושי בהתמודדות עם מצבי לחץ בנהיגה. בדיקה זו הצביעה על ליקויים קשים אשר כל אחד מהם מוביל לפסילת רישיון לשנה.
כפי שעולה מדו"ח הוועדה, כל אחד מגורמי הסיכון שלעיל הוא גורם קריטי, אשר ליקוי קשה בו מהווה מסוכנות לנהיגה פרטית, גם כאשר יתר הגורמים לא חריגים. יתרה מכך, עולה כי קיומו של גורם סיכון אחד, ולו בדרגת חומרה של ליקוי קל, אינו עומד בדרישות לנהיגה מקצועית.
לאור האמור, סיכמה הוועדה כי ממצאי הבדיקה מראים על בחור חסר אחריות עם תובנה לקויה, כאמור לעיל, ולכן הומלץ לשלול את רישיונו של הנהג במסגרת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
לאחר מתן ההחלטה האמורה, הוגש ערר, באמצעות עו"ד משה וולף, על החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים לוועדת ערר היושבת בבית חולים תל השומר מול שלושה רופאים. במסגרת ועדת הערר, שוכנעו הרופאים כי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים טעה, וכי לא הייתה הצדקה לשלול את רישיונו של הנהג. לפיכך, הערר התקבל ורישיונו הוחזר.

פורסם לראשונה באתר קרימינלי:
https://www.criminali.co.il/תעבורה/stories/עבירות-תעבורה/המכון-הרפואי-לבטיחות-בדרכים-שגה-_-הרישיון-הוחזר

כנגד נהג שנהג במשך כחודש במהירות מופרזת באותו כביש, וצולם על ידי מצלמת מהירות בארבעה תאריכים שונים, הוגש כתב אישום בגין ארבע עבירות שונות כאשר כל אחת מהעבירות כוללת נהיגה במהירות מופרזת. במידה והיה מורשע בארבע עבירות שונות של מהירות, היה צפוי הנאשם הן לשלילה ממושכת והן לארבעים נקודות.
כמו כן, בתיק זה לנאשם היו נקודות בגין עבירות קודמות והמשמעות של קבלת הנקודות הנוספות הינה כי רישיונו היה נשלל למשך תשעה חודשים, דבר אשר היה מצריך מבחן תאוריה מחדש, מבחן מעשי – טסט, ובדיקה במסגרת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
במסגרת ניהול התיק, קיבלה התביעה את טענתו של עו"ד משה וולף ודוחות המהירות אוחדו לאחר שהתביעה שוכנעה שניתן לסווגם כאירוע אחד. הצדדים הגיעו להסדר טיעון, כאשר על פי ההסדר שהוצג בפני בית המשפט הנאשם יודה בדוחות המיוחסים לו, יורשע, והצדדים יעתרו במשותף לפסילה מותנית של רישיון הנהיגה שלו ל-3 חודשים, וקנס על סך 2100 ₪.
הטיעונים של התביעה לעונש שהוסכם בין הצדדים היו כי מדובר בנהג משנת 2008 שלחובתו 3 הרשעות קודמות. לדברי עו"ד משה וולף, יש לכבד את ההסדר שכן, מדובר באירוע מתגלגל וכל העבירות הן מסוג ברירת קנס.
במהלך הדיון בבית המשפט הוצג ההסדר האמור בפני השופטת נועה חקלאי. השופטת שקלה את חומרת העבירה ואת מתחם הענישה הנוהג. כמו כן, התייחסה השופטת לוותק נהיגתו ועברו התעבורתי, וגם לעובדה שבחר לקחת אחריות ולהודות באשמה ובכך חסך זמן שיפוטי יקר. לפיכך, הגיעה למסקנה כי ההסדר שהציגו הצדדים בפניה הינו ראוי והולם ולכן יש לכבדו.

פורסם לראשונה באתר קרימינלי:
https://www.criminali.co.il/תעבורה/stories/עבירות-תעבורה/נסע-במהירות-מופרזת-4-פעמים-בחודש-אחד