Wolf & Abadi

זוג קנה בטעות משרד במקום דירה – עורך הדין יפצה

yoni — Mon, 08 Oct 2018 13:33:46 +0000

דורסים את צלם האנוש

yoni — Sun, 26 Mar 2017 00:07:53 +0000

תאונת הפגע וברח בנתניה בשבוע שעבר היא לא הראשונה שבה נהג דורס הפקיר פצועים מדממים שוכבים על הכביש • החוק אמור להחמיר במיוחד עם עבריינים שנוטשים את קורבנותיהם • השופט העליון מישאל חשין התייחס בעבר להפקרת נפגעי תאונות: "בריחתו של הנהג היא מעשה אנטי-מוסרי הפוגע בשורשי הסולידריות החברתית"; 9 שנים אחר כך - נהרג בנו באותן נסיבות • האם יחמירו מעתה עוד יותר בעונשיהם של נהגים פראיים ומפקירים?

שני עורכי דין מעורבים ברשת חשבוניות פיקטיביות במיליארדים

yoni — Sun, 26 Mar 2017 00:07:01 +0000

ראש הרשת שהפיצה לכאורה חשבוניות על 3.5 מיליארד שקל לחברות שמירה ובנייה הוא יעקב שמואל מאשקלון. בין 15 העצורים: עו"ד דני גבעתי ועו"ד שבתאי טל מהדרום, רואה חשבון מחיפה, ושורת "קופים" ביניהם שני אסירים ושלושה בני משפחה

מחיר השתיקה – מתוך 'ישראל היום'

yoni — Sun, 26 Mar 2017 00:05:54 +0000

האם בעידן הפייסבוק אפשר לעצור מידע? ואולי דווקא הניסיונות למנוע פרסומים - הם שמושכים את תשומת הלב הרבה? • אנשי מודיעין, צנזורים לשעבר ועורכי דין המייצגים אסירים רגישים מאוד - מסכימים שעידן הרשתות החברתיות וחופש המידע מחייב שינוי של ממש גם בצנזורה ובצווי איסור הפרסום על הארגונים הסודיים ביותר בעולם • אבל זה העניין היחיד שעליו הם מסכימים

קטין שביצע עבירות מין חמורות בקטינים אחרים לא יורשע

yoni — Sun, 26 Mar 2017 00:00:16 +0000

הנאשם, יליד שנת 99', הודה בארבע עבירות קשות של מעשה מגונה בשלושה קטינים אשר התגוררו בשכונתו. בית המשפט נאלץ להכריע האם להעדיף שיקולי שיקום בעניינו או שיקולי הרתעה.

ביצע מעשה מגונה בתא השירותים של בית הכנסת

כנגד הנאשם שהינו כטין הוגש כתב אישום (ת"פ 3943/08/14), המייחס לו שורתעבירות מין שביצע בקטינים אחרים. האישום הראשון שהופנה כלפי הנאשם הוא שבשנת 20133 שהה עם אחד המתלוננים בגינה ציבורית, חשף את איבר מינו בפניו ובהמשך ביצע בו מעשה מגונה בתא שירותים של בית הכנסת, מעשה שכלל חיכוך של איבר מינו של הנאשם בישבניו של המתלונן. לפי האישום השני, באותה שנה הנאשם ואותו מתלונן הגיעו לאתר בניה שם הפציר הנאשם במתלונן שיוריד את מכנסיו ותחתוניו והציע לו כסף ודברים אחרים עבור כך. המתלונן נענה להפצרותיו והנאשם ביצע בו מעשים מגונים בשנית בכך שחיכך את איבר מינו בישבנו של המתלונן.

האישום השלישי מתאר מצב דברים דומה שנעשה בין הנאשם למתלונן אחר שגר בשכונתו, גם במקרה זה הנאשם הוביל את המתלונן לתא שירותים בבית הכנסת ועשה בו מעשים מגונים שכללו הטלת מימו של הנאשם על איבר מינו של המתלונן, נישוק של איבר מינו של המתלונן וחיכוך איבר מינו של הנאשם בישבנו של המתלונן. באישום האחרון נטען שבשנת 2014 הנאשם פנה למתלונן נוסף, קנה לו ממתק והוביל אותו למקום מבודד. הנאשם הפציר במתלונן להוריד את בגדיו והבטיח שישלם לו אם יעשה כן, המתלונן עשה כבקשת הנאשם. הנאשם ביצע מעשה מגונה במתלונן ולאחר מכן נתן לו סכום כסף שנע בין 5 ל-20 ₪.

שירות המבחן התלבט באשר לתוצאה

תסקירים רבים של שירות המבחן נעשו בעניינו של הנאשם וחשפו נסיבות חיים מורכבות מאוד וקשיים אישיים ומשפחתיים אשר הכבידו עליו. הנאשם מגיע ממשפחה חרדית בעלת רקע מורכב, המשפחה מוכרת לשירותי הרווחה על רקע מערכת היחסים בין ההורים, שאינה טובה ויכולתם המצומצמת לטפל בילידיהם. דיווחים שונים התקבלו בדבר התנהגות אלימה של הנאשם בבית כלפי אחיו הצעירים. כמו כן, בגיל 4 הנאשם נפל ממרפסת ביתו בקומה השלישית בעת ששהה ללא השגחת מבוגר ונחבל בראשו. אבחונים שנעשו לנאשם בשנת 2003 ובשנת 2009 אבחנו שהנאשם לוקה בכושר שכלי ברמה גבולית.
שירות המבחן המליץ לשלב את הנאשם במסגרת חוץ ביתית- טיפולית, אך הנאשם לא עמד בתכניות שנקבעה לו. לכן, הנאשם שולב בחלופת מעצר "שיטה" שם התאקלם בצורה טובה. בשיחות שניהל עם שירות המבחן מלווה בשני הוריו, הנאשם הודה במעשיו ולקח אחריות עליהם, אך שירות המבחן התרשם שאינו לקח אחריות מלאה על הפגיעה במתלוננים שלגישת הנאשם רצו במעשים המיניים ושיתפו פעולה. לכן, שירות המבחן בחן מסגרות מתאימות עבור הנאשם אך הניסיונות לא צלחו והנאשם נותר בחלופת מעצר "שיטה" שם השתלב במהרה למרות קשייו הלימודיים והחברתיים.
בהמשך, שירות המבחן העביר את הנאשם לחלופת המעצר לתכנית טיפולית שנבנתה לו במסגרת הוסטל טיפולי של אגף השיקום. לאחר מספר חודשים בהוסטל, הנאשם שיפר את תפקודו החברתי ושיתף פעולה בטיפול הפרטני בהוסטל. בנוסף, לאחר פגישה עם פסיכיאטרית החל הנאשם ליטול תרופה טיפולית אשר הובילה לירידה באימפולסיביות שלו. שירות המבחן התלבט בהמלצתו לבית המשפט בעניין הנאשם, אך לבסוף המליץ להעניק לנאשם הזדמנות לסיים את המשפט בדרכי טיפול. שירות המבחן המליץ שהנאשם יחתום על התחייבות כספית, צו מבחן בתנאי הוסטל שיקומי, המשך טיפול לשנה נוספת ושירות לתועלת הציבור.

עו"ד גל וולף: הנאשם עבר שיקום ארוך וחיובי

המדינה הדגישה בטענותיה את חומרת העבירה ואת מספר הקורבנות הקטינים שיסבלו נפשית שנים רבות בגלל מעשיו של הנאשם. כמו כן ציינה רכיבים מהתסקירים בעניינו שמצביעים על גורמי סיכון שעדיין קיימים. לכן המדינה עתרה לקבל את המלצת שירות המבחן בתוספת של פיצוי כספי לקורבנות. עורך דינו של הנאשם, עו"ד גל וולף, עתר לקבל את המלצת שירות המבחן מטעם הנסיבות המיוחדות של הנאשם, מצבו המשפחתי והליקוי השכלי ממנו סובל. בנוסף, עורך הדין הדגיש את הדרך השיקומית הארוכה והחיובית שעשה הנאשם במשך תקופה ארוכה.

בית המשפט:מעשיו של הנאשם חמורים ביותר ומצריכים מסר מרתיע

ביום 7/11/16 ניתנה החלטת שופט בית המשפט לנוער ברמלה, השופט מיכאל נבנצל, אשר הצדיק את דבריה של המדינה בכך שמעשיו של הנאשם חמורים ביותר המצריכים הגנה ומסר מרתיע, בעיקר שמדובר בפגיעות שבוצעו בקטינים. ואולם, השופטקיבל את עמדתו של עו"ד גל וולף וציין שכאשר מדובר בנאשם שהינו קטין, המחוקק הקנה לבית המשפט את האפשרות לבצע איזון בין שיקולי שיקום הנאשם ובין שיקולי הרתעת הנאשם ואחרים מביצוע עבירות דומות בעתיד תוך מתן תשומת לב לנסיבותיו האישות של הנאשם.
השופט בחן ארבעה רכיבים עיקרים שיש לבחון טרם מכריעים בדבר העונש ההולם שיוטל על קטין בעבירות מין. ראשית, גיל ביצוע העבירה; הנאשם ביצע את העבירות בגיל 14 לערך. שנית, מידת הבעת חרטה ונטילת אחריות; הנאשם לקח אחריות על מעשיו וכיום הוא משתף פעולה באופן מלא עם התכניות שנבנו עבורו, הוא מגיע לטיפולים עם מוטיבציה גבוהה ומנהל את דחפיו באופן נכון יותר. שלישית, עבר פלילי; לנאשם אין עבר פלילי. ולבסוף, סיכויי שיקומו של הקטין; רכז החינוך בפנימייה ועו"ס הפנימיה העידו בבית המשפט שיש לקבל את המלצת שירות המבחן וכי הנאשם עושה התקדמות יפה. השופט נבנצל הוסיף כי התרשם שההליך המשפטי הביא להתגייסות המשפחה להצבת גבולות עבור הנאשם.
השופט סיכם וקבע שהגיע למסקנה כי אין להרשיע את הנאשם. לטעמו, המלצת שירות המבחן מאזנת נכון בין כלל הרכיבים בעניין זה והנאשם לא בעל נורמות עברייניות. לכן השופט החליט לקבל את המלצת שירות המבחן וקבע שבנוסף לדרכי הטיפול ששירות המבחן המליץ, הנאשם ישלם פיצוי למתלוננים על סך 2000 ₪ לכל אחד.

.פורסם לראשונה באתר קרימינלי:
https://www.criminali.co.il/עבירות-נוער/stories/קטינים/קטין-שביצע-עבירות-מין-חמורות-בקטינים-אחרים-לא-יורשע

ניתוח גזר הדין בעניין משה פרץ

yoni — Sat, 25 Mar 2017 23:59:14 +0000

גזר הדין שניתן בעניינו של הזמר משה פרץ הרים גבות רבות בקרב אנשים שסברו שנעשה עימו "חסד" וכי הקלו בעונשו רק בשל היותו זמר מפורסם. עו"ד גל וולף מנתח את גזר הדין שניתן בעניינו של משה פרץ ומסביר מדוע העונש שהוטל עליו הינו סביר בהחלט ועומד ברף הענישה הנהוג.

ביום 25.10.16 ניתן גזר הדין בעניינו של משה פרץ. במסגרת גזר הדין הוטלו על מר פרץ 4 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וכן קנס בסך 60,0000 ₪.
בעקבות תוצאות גזר הדין, נשמעו קולות, הסוברים כי העונש אותו גזר בית המשפט על מר פרץ הינו מקל יתר על המידה.
נראה כי קולות אלו אינם קראו את גזר הדין המלא, אלא הסתפקו בשמיעת תמציתו בלבד.
מקריאת גזר הדין עולה תמונה ברורה, לפיה בית המשפט שקל את כל השיקולים הרלוונטים טרם גזירת דינו של מר פרץ. בית המשפט מנתח שלב אחרי שלב את הדרך אשר הובילה אותו בסופו של יום לגזור את דינו של מר פרץ.
מר פרץ הודה והורשע במסגרת כתב אישום מתוקן, בכך שבין השנים 2007-2009 ניהל יחד עם מר זינדני עסק לאמרגנות והפקת אירועים. הנאשם הופיע כזמר באירועים שונים וזאת בתמורה לתשלום שגבה יחד עם מר זינדני. סך התמורה אשר התקבלה בידי מר פרץ ומר דינדני ואשר בגינה לא הוצאה חשבונית מס או הוצאה חשבונית חלקית הינו כמיליון ₪ כאשר סכום המע"מ הינו כ- 1388 אלף ₪.
כנגד מר זנדיני הוגש כתב אישום נפרד בגין שלושה אישומים. אחד מן האישומים דומה לכתב האישום המתוקן בעניינו של מר פרץ, אם כי מחמיר יותר ושני אישומים נוספים עניינם עבירות מס אחרות שבוצעו על ידי מר זנדיני ואשר אינן קשורות למר פרץ.

עמדת הפרקליטות מחמירה עם משה פרץ ביחס לאמרגנו

אם כן, ניתן לראות כי עניינו של מר זנדיני חמור יותר מעניינו של מר פרץ. בעניינו של מר פרץ התביעה עתרה להשית עליו עונש מאסר של שנתיים מאחורי סורג ובריח. לעומת זאת, באופן מפתיע ולא ברור, הגיעה התביעה להסדר טיעון עם מר זנדיני להטלת עונש מוסכם של 6 חודשי עבודות שירות.
ישאל הקורא הכיצד יתכן שעל אירועים חמורים יותר של עבירות מס מבקשת המדינה מבית המשפט לגזור את דינו של נאשם אחד לשישה חודשי מאסר בעבודות שירות ואילו במקרה של נאשם אחר, בעבירות קלות יותר, מבקשת המדינה לגזור את דינו לשתי שנות מאסר?
התביעה ניסתה להסביר את הפער בענישה בין השניים בכך שמר זנדיני לקח אחריות ולא ניהל הליך של הוכחות (שמיעת עדים). לעומת זאת מר פרץ ניהל מספר ישיבות הוכחות ורק לאחריהן הודה ולקח אחריות על מעשיו. אך נתון זה של התביעה אינו מדויק, אכן מר פרץ ניהל באמצעות סניגוריו מספר ישיבות של שמיעת עדים בפני בית המשפט אך לאחר שנשמעו מספר עדים, הגיע להסדר טיעון לעניין תיקון כתב האישום (לא לעניין העונש) ואשר במסגרתו תוקן כתב האישום לקולא דבר המלמד שלא היה מדובר בניהול הוכחות סרק ובזבוז זמן שיפוטי יקר.

בית המשפט: עקרון האחידות בענישה מחייב

לא ייתכן כי שני נאשמים עם רקע דומה, יועמדו לדין בגין אותה מסיכת ראיתית ואף מר זינדני יועמד לדין בגין שני אישומים נוספים אשר אינם קשורים למר פרץ והתביעה תעתור כנגד האחד לענישה של עבודות שירות וכנגד השני, ללא סיבה הנראית לעין, וללא נימוק משפטי לעונש של שנתיים. פער זה בלתי נתפס ובית המשפט במסגרת גזר דינו מתייחס לעקרון אחידות הענישה כאחד השיקולים אשר הנחו אותו במסגרת גזר הדין של מר פרץ.

אם לא די בכך, מר פרץ אף הסיר את המחדלים, דהיינו שילם את הכספים אותם היה חייב לרשות המיסים בגין העבירות נשוא כתב האישום. בכך למעשה, השיב את הכספים אותם שלשל לכיסו שלא כדין.
בנסיבות המתוארות נראה כי גזר דינו של בית המשפט מנומק היטב, מבהיר ומסביר בצורה פשוטה וברורה מדוע בחר להטיל על מר פרץ את הענישה אותה גזר עליו בסופו של דבר. ענישה אשר בנסיבות העניין ראויה ומאוזנת.

פורסם לראשונה באתר קרימינלי:
https://www.criminali.co.il/פלילי-כללי/stories/טורים-אישיים/עו"ד-גל-וולף-מנתח-עבורנו-את-גזר-הדין-בעניין-משה-פרץ

טענת האישה שאוימה בסכין הופרכה

yoni — Sat, 25 Mar 2017 23:57:53 +0000

בכתב האישום שהוגש לבית משפט השלום בראשון לציון נטען כי בעקבות וויכוח בין בני הזוג, ברחה האישה לחדר בנה בעוד הבעל מנסה לפגוע בשניהם באמצעות סכין, אך אלה מונעים ממנו את הכניסה לחדר.

על פי העובדות המתוארות בכתב האישום שהוגש לבית משפט השלום בראשון לציון, בחודש פברואר 2015, בשעה 00:30, התגלע וויכוח בין המתלוננת לבעלה על רקע חשדה שבעלה לכלך את כותנתה במשחה. בנסיבות העניין, בערה בו חמתו של הבעל שהחל לאיים על המתלוננת ועל בנה שייפגע בהם, בכך שהחזיק סכין וניסה להיכנס בכוח לחדר המגורים בו הסתגרו. לפיכך, הוגש כתב אישום כנגד הנאשם לבית משפט השלום בראשון לציון בגין איומים. הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.
בדיון שנערך בבית המשפט השלום בראשון לציון בפני השופט שמעון שטיין, באמצעות תרגום לשפה האמהרית, העיד הבן של המתלוננת. לדבריו, במועד המשפט כבר לא היה קשר בינו לבין הנאשם, שהיה נשוי לאמו, מפני שהמשפחה לא רוצה קשר עמו. לגבי השאלה מה קרה באותו הערב המדובר, תיאר הבן כי "בסביבות 22:30 עד 23:00 חזרתי הביתה, אכלתי משהו והלכתי לחדר להתכונן לשינה. בסביבות 22:00 ומשהו אמא שלי הגיעה מהעבודה, חזרה ואמרה לי שלום והלכה לישון. אני הייתי בחדר שלי, הלכתי לישון, ואז אחרי כמה רגעים שמעתי צעקות בחדר השני בחדר שלהם, ואחרי כמה דקות היא נכנסה אליי וצעקה שהוא רוצה לפגוע בה. ואז סגרתי את הדלת והרגעתי אותה ואמרתי לה לא לדאוג."
עוד המשיך הבן וסיפר כי "סגרתי את הדלת עם המקרר, בתוך החדר יש מקרר, והתקשרתי למשטרה ותוך כדי השיחה הוא ניסה לפתוח את הדלת, חצי פרצוף אני ראיתי אותו וראיתי סכין אצלו ביד, והוא ניסה להסתיר אותה אמרתי לו מה אתה רוצה לך מפה, דברים כאלה, וסגרתי את הדלת. אחרי כמה דקות ראיתי אותו יוצא, כשאני הסתכלתי דרך החלון ראיתי אותו יוצא."
בחקירה הנגדית שערך עו"ד גל וולף, שייצג את הנאשם, עלה כי קיימת סתירה בין עדות הבן במשטרה ערב המאורע לבין עדותו בבית המשפט. בעדותו במשטרה השמיט הבן, בין השאר, את העובדה שחסם את דלת חדרו עם המקרר, עובדה שנשמעה לראשונה בבית המשפט. כמו כן, בהודעתו במשטרה, לא ציין הבן כי ראה את הנאשם הולך למטבח. גם לגבי תיאור הסכין, הוביל עו"ד גל וולף את הבן להודות כי אינו יודע באיזו סכין מדובר. כתוצאה מכך, עדות הבן לגבי הסכין שנראתה, לטענתו, בידו של הנאשם, נשמעה לא מהימנה כלל.
לאחר חקירת הבן בבית המשפט, אשר עדותו ניכרה בסתירות פנימיות ביחס לעדות שנתן במשטרה מיד לאחר קרות האירוע, ביקשו הצדדים הפסקה בדיון, והגיעו לכלל הסכמה לפיה הנאשם יחזור בו מכפירתו בכתב האישום, והתביעה תחזור בה מהאישום.

פורסם לראשונה באתר קרימינלי:
https://www.criminali.co.il/אלימות-במשפחה/stories/תקיפת-בת/-בן-זוג/טענת-האישה-שאוימה-בסכין-הופרכה

עדות המתלוננת מפוקפקת – הנאשם זוכה

yoni — Sat, 25 Mar 2017 23:56:30 +0000

לאחר שהתלוננה על הגרוש שלה שאיים עליה בשתי הזדמנויות שונות בהפרש של יומיים, הוגש כנגד הנאשם כתב אישום לבית משפט השלום בראשון לציון בגין עבירה של איומים. לאחר שמיעת העדויות של הצדדים, השופט קבע שיש לזכות את הנאשם מחמת הספק, זאת משום שעדותו נמצאה עקבית ואמינה אל מול עדותה המפוקפקת של המתלוננת.

כנגד הנאשם הוגש במרץ 2016 כתב אישום לבית משפט השלום בראשון לציון המייחס לו עבירה של איומים. במועד הרלוונטי לכתב האישום, היו הנאשם והמתלוננת גרושים זה מעל לשנה וזו התגוררה בראשון לציון והייתה בקשר עם אחר. לטענת המתלוננת, היא והנאשם התגרשו בשנת 2011, לאחר כ-10 שנות נישואין ולהם בן משותף בן 9.
"אם את במלחמה איתי אז תהיה מלחמה ואני אראה לך את הגיהינום"
על פי המתואר בכתב האישום, באפריל 2013 בשעות הערב, הנאשם התלווה אל גרושתו ואל בנם לסופר, כאשר במהלך הנסיעה התקשר לנייד של המתלוננת בן זוגה החדש. לדברי המתלוננת, הנאשם יצא מהאוטו ונעמד על ידה כדי לשמוע את השיחה, ומיד לאחר מכן ובסמוך לסופר מרקט, איים הנאשם על גרושתו בכך שאמר לה: "אם את במלחמה איתי אז תהיה מלחמה ואני אראה לך את הגיהינום". בהמשך לאמור, בסמוך לדירה, איים הנאשם על המתלוננת בכך שאמר לה: "אל תדאגי אף אחד לא יגע בך, אני לא אתן לאף אחד לגעת בך ואת לא תהיי עם אף אחד".
יום לאחר מכן, גם כן בשעות הערב, הגיע הנאשם לקחת את הילד מפני שרצה לבלות עמו את אחר הצהריים. לדברי המתלוננת, כשהגיעו המתלוננת והילד לרחוב סמוך לדירת מגוריה של המתלוננת, ביקש הנאשם לשוחח אתה וביקש שיחזרו להיות יחד. לטענת המתלוננת, היא סירבה ונסעה לביתה, וכאשר הגיעה לדירתה חיכה לה הנאשם מתחת לבית ואיים עליה בכך שאמר לה: "את לא תהיי עם אף אחד ואם תתלונני במשטרה ויעצרו אותי לא אכפת לי לשבת בכלא".
הנאשם באמצעות עו"ד גל וולף כפר במיוחס לו בעובדות כתב האישום והוסיף כי כתב האישום כלל לא מגלה עבירה.
לעומת עדות המתלוננת, עדותו של הנאשם נמצאה עקבית ואמינה
בית המשפט פסק שמדובר בעדות מול עדות: מצד אחד עדותה המרשיעה של המתלוננת והמצד השני, גרסתו המכחישה של הנאשם. לאחר שמיעת עדויות הצדדים, הגיע בית המשפט למסקנה שיש לזכות את הנאשם, ולו מחמת הספק, מעבירת האיומים אשר יוחסה לו בכתב האישום. זאת, בהתבסס על העובדה שחלקים מסוימים מעדותה של המתלוננת כללו סתירות ואי-דיוקים.
אל מול עדותה של המתלוננת, קיבל השופט שמעון שטיין את דברי סנגורו של הנאשם, עו"ד גל וולף, והסכים כי עדותו של הנאשם נמצאה עקבית ואמינה. לדברי השופט: "לא מצאתי בחקירתו סתירות מהותיות שלא ניתן להסבירן במגבלותיו הטבעיות של הזיכרון האנושי. דבריו הסדורים ניחנו בכנות רבה ובגילוי לב. העובדות שוחזרו ללא כחל וסרק".
עוד קבע השופט, כי הסכסוך בין בני הזוג הינו סכסוך ממוני על כך שהנאשם הפסיק לשלם מזונות לגרושתו ולכן, הצליח הנאשם לעורר את הספק הנדרש לצורך זיכויו. לפיכך, בית המשפט זיכה את הנאשם מהעבירה אשר יוחסה לו בכתב האישום.

פורסם לראשונה באתר קרימינלי:
https://www.criminali.co.il/עבירות-אלימות/stories/איומים/עדות-המתלוננת-מפוקפקת-_-הנאשם-זוכה

שוד מזויין בבנק – 20 חודשי מאסר

yoni — Sat, 25 Mar 2017 23:54:46 +0000

לאחר שהחליט כי ברצונו לבצע שוד על מנת להשיג כסף, לקח הנאשם שוקר חשמלי הנחזה כאקדח ופתק אותו תכנן לתת לכספרית, ויצא מביתו לכיוון הבנק. לאחר ביצוע השוד בהצלחה, נתפס הנאשם על ידי המשטרה, ובמהלך חקירתו הודה במיוחס לו. בדיון שנערך בבית משפט המחוזי בלוד דחתה השופטת את עמדת התביעה וקיבלה את עמדת הסנגור, וגזרה על הנאשם 20 חודשי מאסר בפועל בגין העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

בהתאם לעובדות כתב האישום שהוגש לבית משפט המחוזי בלוד, ביוני 2015 גמל הנאשם בליבו לבצע שוד על מנת להשיג כסף. במשכך, לקראת סוף החודש, יצא הנאשם מביתו בראש העין כשהוא חמוש בשוקר הנחזה כאקדח וכן בפתק עליו כתב "זה שוד אני חמוש את הכסף".

סמוך לשעה 11:20 נכנס הנאשם לסניף בנק הפועלים בפתח תקווה. הנאשם התיישב סמוך לדלפקי הקופה העסקית בסניף והמתין לשעת כושר בה תתפנה הכספרית.
סמוך לשעה 12, עת התפנתה הכספרית, ניגש אליה הנאשם, התיישב מולה, הניח בפניה את פסק השוד, ודרש ממנה את הכסף תוך שהורה לה שלא ללחוץ על לחצן המצוקה. הנאשם הפנה את תשומת ליבה של הכספרית לאקדח והצביע עליו בצורה מאיימת, תוך שדרש את הכסף וחזר והדגיש לבל תלחץ על כפתור המצוקה בטון מאיים.
עובדת נוספת, אשר ישבה בעמדה סמוכה, הבחינה בנעשה. הנאשם פנה אליה והורה גם לה להביא לו את הכסף ולא ללחוץ על לחצן המצוקה. בשל איומיו של הנאשם וחששה הרב מפניו, מסרה הכספרית לנאשם 46,940 ₪. הנאשם לקח את הכסף ונמלט מהמקום.
לטענת התביעה: יש להטיל על הנאשם בין 3 ל-6 שנות מאסר

לטענת התביעה, קיימת חומרה יתרה בנסיבות השוד בשל התכנון המוקדם, ההצטיידות בשוקר חשמלי הנחזה לאקדח, ההמתנה הארוכה בתוככי הבנק לשעת כושר לשם ביצוע המעשים והאיום המפורש באמצעות השוקר באופן שעלול היה להוביל לשימוש בו.

יחד עם זאת, בשל הודאת הנאשם במעשים, לקיחת האחריות, ועבר הפלילי שהינו ישן ואיננו מכביד, עותרת התביעה לגזור את עונש המאסר של הנאשם ברף התחתון של מתחם הענישה. לפיכך, עתרה התביעה לכך שיש להטיל הנאשם בין 3 ל-6 שנות מאסר בפועל.
עו"ד גל וולף, שייצג את הנאשם, טען כי ברקע לביצוע המעשים עומדת התמכרותו של הנאשם להימורים, כאשר מצב זה הוביל את הנאשם לבצע את השוד. לשיטת ההגנה, נסיבות ביצוע השוד הן ברף הנמוך, שכן הנאשם נכנס לבנק עם פנים גלויות, והצטייד בשוקר חשמלי ולא באקדח אמתי. לדבי עו"ד וולף, על אף הבהלה שנגרמה לכספרית לא נשקפה לה כל סכנה ממשית.
עוד פירט עו"ד גל וולף על נסיבות חייו הקשות של הנאשם, שהינו כבן 50, נשוי ואב לשניים, הסובל ממחלות שונות המקשות עליו למצוא עבודה מסודרת, ומתקיים מקצבת נכות. הנאשם הודה כבר בחקירתו במשטרה והוא חש חרטה כנה בשל המעשים שביצע. כמו כן, עברו הפלילי אינו מכביד. לאור האמור, אמר וולף כי "עתירתה העונשית של המאשימה איננה ראויה ואינה עולה בקנה אחד עם הפסיקה בעבירות שוד בנסיבות דומות".
בית המשפט קיבל את עמדת ההגנה
במהלך הדיון ציינה השופטת רות לורך כי רמת הענישה בעבירת השוד מגוונת מאוד, שכן לעבירה זו פנים וצורות רבות. השופטת קיבלה את דבריו של עו"ד גל וולף והחליטה כי יש לשקול לזכותו של הנאשם את הודאתו בעבירה שיוחסה לו ואת החרטה שהביע על מעשיו. כמו כן, הוחלט לקחת בחשבון בקביעת העונש את נסיבות חייו הקשות של הנאשם ואת מצבו הבריאותי שאיננו שפיר.
לאחר בחינת השיקולים השונים השופטת גזרה על הנאשם 20 חודשי מאסר בפועל, 16 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי לפקידות הבנק בסך 2,000 ₪ לכל אחת.

פורסם לראשונה באתר קרימינלי:
https://www.criminali.co.il/עבירות-אלימות/stories/שוד/שוד-מזויין-בבנק-_-20-חודשי-מאסר

עבירות מס – בחן את עצמך

yoni — Sat, 25 Mar 2017 23:52:49 +0000

ההתנהלות שלנו מול רשות המיסים יכולה להיחזות בתור יחסים תמימים לכאורה, בכפוף לכך שאנו משלמים מיסים כחוק. אך בניגוד לסברה הזו, הרווחת בקרב רבים, לא רק אי תשלום מיסים (שהיא עבירה חמורה כשלעצמה) היא עבירה פלילית, אלא שדיני המס בישראל כוללים מגוון רב של עבירות פליליות, שלא תמיד האזרח מן השורה יודע על קיומן. כדי לעשות מעט סדר בנושא, חיברנו את המאמר הבא.

מהי עבירת מס?

עבירות המס מוגדרות במספר חוקים, שכל אחד מהם מגדיר עבירות מסוימות אך קובע גם עניינים אזרחיים וטכניים. כמו לדוגמא: אופן דיווח המס, אופן הגשת דו"חות שנתיים, שיעור המס המוטל בהתאם להכנסה וסוג ההכנסה (כמו לדוגמא, מס החברות לא זהה בשיעורו על מיסוי היחיד). ככלל, עבירות מס יכולות להיות כאמור עבירות מהותיות כמו העלמת מיסים, אך חלק ניכר דווקא מעבירות המס יכולות לבוא לידי ביטוי בפן טכני. לדוגמא: אי הגשה של דו"חות לרשות המיסים בזמן מוגדר, אובדן של חשבוניות, רישום שגוי של הכנסה, אי דיווח על הכנסה במועד, ועוד. בנוסף, יודגש שבניגוד לעבירות "רחוב", עבירות מס מוגדרות לרוב בתור עבירות "צווארון לבן", שכן אלו עבירות שבדרך כלל נעשות באופן מתוחכם ובאופן הדורש ידע והכרת הדינים הרלוונטיים לשם ביצוען.

החוק העיקרי בכל הנוגע לעבירות המס, ובכלל זה לדיני המיסים, הוא פקודת מס הכנסה, [נוסח חדש], העוסקת במיסוי רווחי היחיד, רווחי חברה, ובכל הנוגע למס מעבודה או מהכנסה פאסיבית. חוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975 עוסק במיסוי המוטל על עסקאות (בין אם צרכניות ובין אם סיטונאיות). בדומה לפקודת מס ההכנסה, גם חוק מס ערך מוסף כולל בצד אחד עבירות, אך בד בבד הוא קובע עניינים טכניים כמו הגשת דו"חות למע"מ, אופן פתיחת תיק של עוסק החייב במע"מ ועוד. חוק מיסוי מקרקעין, תשכ"ג- 1963 עוסק בכל הנוגע למיסוי עסקאות הנעשות במקרקעין.

דוגמאות לעבירות מס:

פקודת מס ההכנסה מגדירה עבירות רבות, חלקן טכניות מאוד, וחלקן מהותיות יותר, להלן מספר דוגמאות:

אי ניכוי מס: ישנם גופים שיכולים לנכות מס מראש לאדם אחר. הדוגמא לכך הם מעסיקים. אך מי שאמור לנכות מס כדין, וניכה מס אך לא העבירו לרשויות המס, מבצע עבירה פלילית.

מרמה בדיווח על הכנסות: זו עבירה חמורה מאוד, מי שפועל במרמה כדי לסייע לאחר או כדי למנוע גילוי של הכנסות, מבצע עבירה חמורה מאוד שדינה יכול להגיע לעד שבע שנות מאסר. עבירה זו מנויה בסעיף 220 לפקודת מס הכנסה. מרמה בדיווח על הכנסות יכולה להתבטא לדוגמא: ברישום כוזב בהצהרת הון, רישום שקרי בדו"ח לרשויות המס, ועוד.

ניהול עסק ללא דיווח כדין: ניהול עסק, אפילו מזערי מבלי להודיע לרשות המיסים, מהווה למעשה העלמת הכנסה. אומנם, מדובר בעבירה חמורה. אך לעיתים, אנשים עוסקים בתחום מסוים לשם תחביב בלבד. תחביב, שיכול להניב הכנסה של כמה מאות שקלים בחודש. אך אכן, גם בנסיבות כאלו מדובר בעבירה פלילית.

חוק מס ערך מוסף, קובע גם הוא מספר עבירות, שבדומה לעבירות לפי פקודת מס ההכנסה, יכולות להיות טכניות אך גם חמורות ומהותיות. כמו לדוגמא:

אי הוצאת חשבונית: עבירה זו היא כשמה. מצד אחד, מדובר בעלמת מס, אך מנגד לעיתים יכול אדם לשכוח להוציא חשבוניות כאשר מדובר בסכומים נמוכים. אך עדיין, מדובר בעבירה שדינה עד שנת מאסר.

אי הגשה של דו"ח במועד: אי הגשת דו"ח שנתי למס ערך מוסף, היא לכאורה עבירה טכנית. אך בגין עבירה זו ניתן להיכנס גם כן לעד שנת מאסר.

הוצאת חשבוניות כוזבות: מדובר בעבירה חמורה יותר, שכן זו מרמה מובהקת כלפי רשויות המס, שתכליתה היא להעלים מיסים. העונש על עבירה זו יכול להגיע לעד 7 שנות מאסר.

האם הענישה בעבירות מס היא מחמירה?

התשובה היא בחיוב. בניגוד לעבירות פליליות רגילות שבגינן אדם יכול להיאסר ולהיענש במקביל גם בתשלום קנס או פיצוי לקורבן העבירה. בעבירות מיסים, לא רק שנאשם יכול להישלח לכלא לתקופה, עדיין יהיה עליו לשלם את המס שהועלם או שלא שולם, בתוספת ריביות והצמדות. הענישה בשנים האחרונות בתחום דיני המס רק גדלה.

אם זומנתי לחקירה ברשות המיסים- מה לעשות?

עבירות מס ובכלל זה עבירות צווארון לבן, מצריכות ידע וניסיון רב. אך הניסיון והידע לא בא רק מכיוון הנאשמים ועורכי דינם, אלא גם מכיוון רשויות החקירה. חוקרי רשות המיסים הם לרוב עורכי דין בעצמם, בעלי ידע רחב וניסיון רב בתחום המס. לכן, ההמלצה הטובה ביותר במקרה שבו זומנת לחקירה ברשות המיסים בחשד לביצוע עבירות מס, היא לפנות מיידית לייעוץ משפטי.

פורסם לראשונה באתר קרימינלי:
https://www.criminali.co.il/צוארון-לבן/articles/עבירות-מס-_-בחן-את-עצמך/עבירות-צוארון-לבן